חופים
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו, עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, כן האדם, הוא לפעמים גם כן יכול להשאר,
נטוש ובלי כוחות ממש כמו חוף.
גם הצדפים כמו חופים כמו הרוח,
גם הצדפים הם לפעמים געגועים לבית שתמיד אהבנו
שיר לפנות ערב
לשבת על הדשא להציץ בכוכבים
להלכד ברשת הדברים האהובים
לראות אותך נדבקת אל החול על שפת הים
לשוב ולזמר את הכל כמו שהיה
זה שיר לפנות ערב זה שיר של דמדומים
היום דוהה אפור כהה שמיים אדומים
יהיה טוב
אני מביט מהחלון וזה עושה לי די עצוב
האביב חלף הלך לו, מי יודע אם ישוב
הנסיך נהיה למלך, הנביא נהיה ליצן
ושכחתי את הדרך, אבל אני עוד כאן
ויהיה טוב, יהיה טוב כן.
לפעמים אני נשבר.
אז הלילה, הו הלילה
אתך אני נשאר
לצפון באהבה
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו
יצלצל טלפון מפקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו
את אני והחורף נבנה אז ארמון
על הר ערפל וענן
שם חצב וכרכוב יפרחו בהמון
חיוכים ישלחו בלבן
אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון
עד כינרת ועד לרמה
נזמר והשיר יעפיל לעמון
יהדהד עד מדבר השממה